הרשעה במסירת ידיעות כוזבות למשטרה כדי לקבל כספים במרמה מחברת בטוח וגז"ד

מבוא:

1.      כנגד נאשם זה (להלן: " הנאשם ") ונאשם נוסף (להלן: הנאשם האחר ") הוגש לבית משפט זה כתב אישום, בו יוחסו להם במקור עבירות שעניינן ידיעות כוזבות וניסיון לקבלת דבר בתחבולה.

2.        בדיון אשר התקיים בפניי ביום 05.02.08, הגיעו הצדדים להסדר טיעון באשר לשני הנאשמים.

בגדר הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים באשר לנאשם זה הוסכם, כי כתב האישום יתוקן כך שהוראת חיקוק מס' 2 תשונה לעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה והיא תיוחס לנאשם האחר בלבד. הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, אולם בשלב זה, בית המשפט ימנע מלהרשיעו בדין. לעניין הענישה באשר לנאשם כאן הוסכם בין הצדדים, כי בטרם הרשעה, יתקבל תסקיר שירות המבחן אודות הנאשם, אשר יתייחס הן לשאלת הרשעת הנאשם בדין והן באשר לענישה הראויה. עוד הוסכם, כי המאשימה תעתור להרשעת הנאשם בדין וכן להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל אשר יכול וירוצה על דרך עבודות שירות במידה והנאשם ימצא מתאים לכך וענישה נלוות. עוד הוסכם, כי הסניגור יעתור להימנע מלהרשיע את הנאשם בדין ולהקל בעונשו של הנאשם (הכל ביחד ייקרא להלן:"הסדר הטיעון").

3.        בהתאם להסדר הטיעון כתב האישום תוקן, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן (להלן: "כתב האישום"). נוכח הודאת הנאשם קבעתי, כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום שעניינה ידיעות כוזבות - עבירה לפי סעיף 243 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), אולם נוכח גדרי הסדר הטיעון כמפורט לעיל, נמנעתי מלהרשיעו בדין.

4.        כמו כן ובהתאם להסדר הטיעון, הוריתי על קבלת תסקיר שירות המבחן אודות הנאשם, אשר יתייחס בתסקירו הן לסוגיית הרשעת הנאשם בדין והן באשר לענישה הראויה. תסקיר כזה, כמו גם תסקיר משלים אשר הוגש בעניינו של הנאשם, מונחים בפניי.

5.        ביום 19.1.09, ניתן על ידי גזר דין בעניינו של הנאשם האחר ובמסגרתו, הושתו על הנאשם האחר בין היתר 4 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו על דרך של עבודות שירות. כן הושתו עונשים נלווים שעניינם מאסר על תנאי, חיוב הנאשם שם בתשלום קנס ובחתימה על התחייבות כספית.

6.        על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 7.6.06, החליק הנאשם האחר במדרגות רטובות בביתו שבנצרת. כתוצאה מהנפילה נגרם לנאשם האחר שבר בכף יד שמאל (להלן: "התאונה").

7.        עוד עולה, כי בתאריך 2.7.06, הגיעו נאשם זה והנאשם האחר ללשכת התנועה בנצרת, שם מסרו הודעה כוזבת ולפיה, בתאריך 7.6.06 בסמוך לשעה 16:30, הנאשם נהג ברכב סובארו, כאשר הנאשם האחר ישב בכיסא שליד הנהג. משעצר הנאשם את הרכב ועת יצא הנאשם האחר מן הרכב, הוא נפל ונחבל וכתוצאה מהנפילה אושפז הנאשם האחר בבית החולים וקיבל טיפול רפואי.

8.        בהמשך לאמור לעיל, פנה הנאשם האחר לעו"ד ליהאם חאלילה והגיש באמצעותה תביעה לחברת הביטוח, על מנת לקבל כספים מחברת הביטוח בגין התאונה המתוארת לעיל, כל זאת כאשר הוא יודע, כי החבלות שנגרמו לו, הינן כמתואר בסעיף 1 לעיל.

טיעוני המאשימה לעונש : 

9.         במסגרת טיעוניו לעונש (אשר הוגשו בכתב ואשר מתייחסים לשני הנאשמים יחד) ציין ב"כ המאשימה את העובדה, כי הנאשם כאן הודה בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן שעניינה כאמור, ידיעות כוזבות. ב"כ המאשימה ציין את גדרי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים באשר לנאשם זה ולנאשם האחר. כן ציין ב"כ המאשימה את עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם. בהקשר זה טען ב"כ המאשימה, כי חומרת העבירה שביצע הנאשם מחייבת הטלת ענישה חמורה על דרך מאסר בפועל שירוצה על דרך עבודות שירות וזאת לתקופה המרבית האפשרית, מאסר מותנה משמעותי וקנס גבוה.  

10.        ב"כ המאשימה הפנה לתסקיר שירות המבחן אשר הוגש בעניינו של הנאשם ולהמלצה המובאת בו באשר לענישה הראויה. ב"כ המאשימה שב ועתר כאמור, להרשעת הנאשם בדין ובהקשר זה ציין את האמור בתסקיר שירות המבחן. כפי העולה מהתסקיר, הנאשם בוחר לצמצם את אחריותו למעשיו, אינו מפנים את חומרת המעשים ולטענתו מדובר באי הבנה. עוד עולה, כי הנאשם מציג תדמית של אדם חיובי המתפקד באופן נורמטיבי, וזאת כאמצעי הגנה בלבד. להערכת שירות המבחן, הנאשם לא יפיק תועלת מקשר טיפולי כלשהו והוא יתקשה לבצע צו של"צ. משכך, בסופו של דבר, נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.  

לא זו אף זו טוען ב"כ המאשימה, כי לא ניתנה אינדיקציה ברורה לכך שהרשעת הנאשם בדין תפגע בשיקומו של הנאשם ובעתידו. מנגד, טוען ב"כ המאשימה, כי לדידו, הימנעות מהרשעת הנאשם בדין במקרים מהסוג דנן, תחטא לאינטרס הציבורי ויש בה כדי לפגוע בשיקולי ענישה נוספים. לפיכך, טוען ב"כ המאשימה, כי הקריטריונים הרלוונטיים שנקבעו בפסיקה ואשר מצדיקים הימנעות מהרשעת נאשם בדין, אינם מתקיימים בענייננו. ב"כ המאשימה הוסיף וציין בהקשר זה, כי שורת הדין מחייבת הרשעה בדין של מי שהודה בפלילים. 

           עוד טען ב"כ המאשימה, כי הרשעה בדין יש בה כדי להכתים כל נאשם באשר הוא. אולם במקרה דנן, לא עלה בידי הנאשם להצביע על אפשרות לפגיעה ממשית בשיקומו, באם יורשע בדין, וכי הרשעתו בדין יהא בה כדי למנוע ממנו אפשריות תעסוקה בעתיד. בהקשר זה הפנה ב"כ המאשימה לתסקיר שירות המבחן ולאמור שם.  

11.        עוד ציין ב"כ המאשימה, כי בתי המשפט אמרו דברם בדבר החומרה היתרה הגלומה בעבירות מהסוג דנן עת קבעו לא אחת, כי עסקינן בעבירות אשר יש בהן כדי לפגוע לא רק בחברות הביטוח אלא גם בציבור הרחב, אשר נאלץ לממן מעשי מרמה אלו. בעניין זה הפנה ב"כ המאשימה לפסיקה רלוונטית ולענישה הנוהגת בעבירות אלו.  

12.        ב"כ המאשימה ציין עוד את העובדה, כי בשנים האחרונות חל פיחות במעמדה של משטרת ישראל, כאשר הדבר מוצא את ביטויו גם בעשיית שימוש בגורמי המשטרה ככלי לביצוע עבירות מרמה. בהקשר זה ציין ב"כ המאשימה, כי הנאשמים התייצבו בתחנת המשטרה ומסרו הודעה כוזבת ללא כל מורא מן הדין ומתוך מניע כספי מחושב. משכך, ראוי לדידו, לנקוט ביד קשה ותוך השתת ענישה מחמירה, כלפי מי המבצע עבירות מהסוג דנן.